<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רע"ט</h1>
<h2>דף צט:</h2>
והא דבעא מיניה רב מרדכי מרבה שמא אין בידו תוספת הרב ר' יוסף שפירש בהן אחי ואין קשיא. ואע"ג דנראה דרב מרדכי קא מיבעי ליה דהנותן ונוטל או זורק על גבי עמוד גבוה י' ורוחב ד' דרך מקום פטור אם הוא פטור ואם לא. ואע"ג דזורק מרשות היחיד לרשות הרבי' דרך צידי רשות הרבי' (ד)פשיט' לן (דמותר) [דחייב] התם דחקינן משום דאם כן לא תמצא חיוב מרשות היחיד לרשות הרבים ד(מ)כל מקום יש צידי רשות הרבים אבל (ממקום) [למקום] גבוה (למקום) [ממקום] נמוך אם לא במחטא שמא תמצא. ואע"ג דאמר ר' אליעזר [לעיל צ"ב ע"א] המוציא (ההוא) [משאוי] למעלה (מג') [מי'] וכו' דר' אליעזר מימרא היא ואע"ג דאמר רבא [לעיל ח' ע"ב] (למעביר) [דמעביר] חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע אע"פ שהעביר דרך עליו חייב האי נמי מימרא היא ודילמא מאי דפשיטא ליה לרבא מבעיא ליה לרב מרדכי שהיה קודם לכן ורבא בתר דבעי רב מרדכי הדר פשטה כדפשט ליה אביי ודיחוייא דרב מרדכי ליתה. ועוד שני התם דבאותו רשות עצמו מניחו וכן דרך בני אדם להעביר. ואע"ג דמדרבא מחייבינן בעירובין [צ"ח ע"א] בהמוצא תפילין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך איסקופה כרמלית מכל מקום התם הכי אורחא כדפרישית משום צידי רשות הרבים. אבל על העמוד לא מיחייב אם מגביה (מידו) [מיו"ד] דהא הוי מקום פטור קודם (שיניח) שינוח דלאו אורח ארעא לעייולי ואפוקי כי האי גוונא. ויכול לעשותן כהלכת' איסורן והלכות שבת כהלכות כותים והלכות טריפות דאין אומרין זו דומה לזו שתיהן בדיוטא אחת חייב זו כנגד זו פטור עמד במקומו וקבל חייב עקר ממקומו פטור. טעם כמעט מתחלקים זה מזה. וזה אם ישר בעיניו יודיעני. ואם ישיב עליו יודיענו כי לא עסקתי במסכת שבת זמן מרובה. ושמא יש משנה פשוטה בידו. ולפי פיר' [הא] דפשטי ליה (אתנות) [ממתני'] שפיר קאתי דלאו לזרוק דווקא בעי דהוא הדין (לטלטל) [לנוטל] ונותן. (יחד) [אבל] לפי פי' רבי' אחי והיכא דקאמר זורק נמי מרשות היחיד לרשות הרבי' או מרשו' הרבי' לרשו' היחיד תולדה דהוצאה היא ומיחייב במשהו דתנן הזורק מרשות וכו' והני מילי דזרק בתוך עשרה טפחי' אבל למעלה מי' טפחים פטור דתנן ארבע אמות וכו'. ואע"פ שראיה שלהן אינה (בר"ה) [ברורה] בידי. (ו)[ד]הא לא נח בחור דאית ביה ד' מכל מקום (ספקות) [פוסקות] הן לפטור דוק ותשכח בתחלת הלכות שבת.
